פרק ב’ זה לא שכירות – זה בעלות!

רציתי לדבר אתכם כמה מילים לגבי נישואים פרק ב' הכוללים בזוגיות ילדים (של צד אחד או שני הצדדים).

אם יש דבר אחד שממש שונה בין נישואי פרק א' לנישואי פרק ב', זו המחשבה החמקמקה הזו שצצה בראש בכל ריב או משבר קטן:

"לא עובד? אז קמים והולכים!"

נשמע הגיוני, נכון?. למה להילחם? אם הולך קשה אז לא צריך... כבר עשינו את זה פעם אחת (היה קשה, נשארנו ונלחמנו ) בסוף לא עבד, ואין חכם כבעל לשעבר... וגם כבעל ניסיון.

האמת, מחשבה כזו זה בדיוק כמו להחזיק גפרור דולק מעל חבית דלק ולתהות למה יש ריח של עשן.

פרק ב' בתכל'ס

אני נשואה פעם שנייה. פעם ראשונה 19 שנה, וכעת אני עם רפאל 10 שנים (טפו טפו),

אז תרשו לי לבוא ולדבר אתכם תכל’ס (כבעלת ניסיון גם מהקליניקה).

בפרק א’, ההחלטות הן של שניים.

בפרק ב’? זה שדה קרב לוגיסטי מרשים שכולל:

 הילדים שלו.

 הילדים שלי.

הילדים שלנו (לנו אין ילדים משותפים, אבל לרבים בפרק ב יש).

 הבעל הראשון שלי.

 האישה הראשונה שלו.

 הפנטזיות של כל אחד על איך "זה היה אמור להיראות".

 והבונוס – ענייני כסף, מזונות, חגים, ומי לקח למי את השלט של המזגן.

תאמינו לי שיש עוד המון דברים שלא הזכרתי... כמו את המזוודה הכבדה שיש לכל אחד מהשניים, שמלאה בכל ההיסטוריה הארוכה שלהם (לטוב ולרע)

איפה אנחנו שמים את הבעיה בפרק ב?

הבעיה היא שהמחשבה "תמיד אפשר ללכת" מחבלת בנישואי פרק ב’ מהר יותר משאתם מספיקים להגיד "גישור".

הסטטיסטיקה מראה שאחוז הגירושין בישראל עומד על 47.3 % בנישואים ראשונים, ואחוז המתגרשים בנישואים שניים עומד על 70% !!!!.

נישואים ראשוניים מסתיימים אחרי פרק זמן ארוך יותר משמעותית, מחיי המדף של נישואים פרק ב'.

למה זה קורה??, זה לא הגיוני כ"כ...

מה, לא למדנו כלום מהנישואין הראשונים?

טוב ששאלתם, אבל אם בראש שלנו "ללכת" זו אופציה המונחת כבררת מחדל – זה מחליש אותנו, גורם לנו לא להשקיע עד הסוף, להתחשבן, לשים רגל על הברקס בכל פעם שדברים מסתבכים.

מה הפתרון?

הפתרון הוא להתייחס לפרק ב' כאילו אין יציאה מהחניון.

זה לא שכירות חודשית שאפשר להפסיק – זו בעלות מלאה, עם משכנתא, ריהוט, מוצרי חשמל, תשלומי חינוך והכל.

לא כי "אין ברירה" – אלא כי ככה מצליחים לבנות זוגיות שהיא באמת יציבה, מחוברת, עם שורשים עמוקים ולא רק עלים שמתעופפים ברוח של משבר ראשון.

ווידוי אישי

(אמאל'ה איך אתם אוהבים את זה...)

אני מתביישת לספר, אבל אני אספר (כנראה לא עד כדי כך מתביישת ),

תקופה מסוימת לאחר שעברנו רפאל ואני לגור יחד, קבוע היתה מזוודה שלי עומדת בקצה החדר.

המזוודה הזו היתה לי לזיכרון מוחשי שתמיד אני יכולה לקום וללכת...

כמובן זה קשור לדברים וחוויות שעברתי בדרך אליו... ולכל אחד מכם יש את הטראומות שלו, האכזבות והשיעורים שהוא עבר על ציר חייו... אבל המזוודה היתה שם עבורי, ויתכן שלכם יש משהו אחר שנותן לכם מעין מכות חשמל חלושות... "תזכרי, את יכולה ללכת... הכל טוב".

מה גרם לי להכניס את המזוודה למחסן בסופו של דבר? - אגלה לכם בסוף. אל תפספסו. זה הולך להפתיע אתכם...

איך עוזרים לפרק ב' להצליח?

אז איך בכל זאת עושים את זה ונמנעים ממחשבות מחבלות?

• מוחקים את כפתור ה"יציאה" מהמחשבות. אם בכל ריב קטן הראש שלכם משדר "לא מתאים לי, ביי!" – זה סימן קריטי לעצור ולחשב מסלול מחדש.

• מבינים שזה פרויקט חיים. לא מסדרים בלגנים בזוגיות משולבת בשבועיים, זה תהליך. לפעמים יהיו רגעים מתסכלים, לפעמים תרצו להשליך כרית על בן הזוג – ועדיין, אתם פה.

• משקיעים גם כשקשה. זוגיות היא כמו חיית מחמד – אי אפשר לטפח אותה רק כשהיא חמודה ושקטה, היא דורשת טיפול גם כשהיא עושה בלגן.

• זוכרים שזה לא "שלי ושלו" – זה "שלנו". אין "הילדים שלי והילדים שלו" – יש משפחה אחת. לא תמיד זה פשוט, אבל ככל שממהרים להסתכל על זה ככה, החיים הופכים קלים יותר.

• משחררים את החלום של "איך זה אמור היה להיות". כי זה לא יהיה כמו בדמיון – אבל זה לא אומר שזה לא יכול להיות מדהים בדיוק כמו שזה.

מה הכי חשוב לי שתקחו מהפוסט הזה?

שפרק ב' הוא לא "עוד ניסיון" – הוא הניסיון האמיתי.

כי כשבוחרים בו באמת, בונים לא רק זוגיות, אלא בית, שותפות, ובסוף – גם חיים שהם באמת לכל החיים.

אז פעם הבאה שהמחשבה "אם לא יעבוד – נקום ונלך" מופיעה בראש שלך , תגידי לה:

"חמודה, זה לא Airbnb, זה חוזה לכל החיים!"

אז מה איתך ועם פרק ב' שלך?

אני מזמינה אותך לעצור לרגע ולשאול את עצמך:

 האם את באמת רואה את הזוגיות שלך כמשהו של לכל החיים?

 האם המחשבה על "תמיד אפשר ללכת" עדיין מסתובבת לך בראש?

 ואם כן – איך זה משפיע על הקשר שלך היום?

אם זה נגע בך – בואי נדבר על זה.

לפעמים כל מה שצריך זו שיחה אחת טובה כדי לראות דברים אחרת.

אהה... רגע, הבטחתי לספר לכם מה גרם לי להעיף את המזוודה מהחדר ולהכניס אותו למחסן...

אני אפתיע אתכם ואומר שאני באמת באמת פשוט לא זוכרת. יום אחד פשוט היא לא היתה שם...

זה גרם לי להרגשה טוב... הרגשתי כבר מספיק בטוחה שאני במקום הנכון,

בדיוק היכן שחלמתי להיות.

ולסיום: שיעורים לפרק ב מקלפי הטארוט:

1️⃣ מוחקים את כפתור ה"יציאה" מהמחשבות – "תשע חרבות"

🔮 משמעות הקלף: תשעה חרבות מייצג דאגות, חרדות, מחשבות טורדניות ולילות ללא שינה. זה קלף שמסמל את אותם רגעים שבהם הראש לא מפסיק לשדר את התסריטים הכי גרועים – כולל המחשבה "זהו, אני לא יכולה יותר, אני חייבת לצאת מכאן".🔥 השיעור: הקלף הזה הוא סימן לעצור ולהבין שהפחדים והמחשבות האלה לא תמיד משקפים את המציאות. אם בכל ריב הראש שלך ישר הולך לכיוון של "לסיים את זה", זה סימן לשים לב לדפוס ולשאול: האם אני מגיבה מתוך פחד או מתוך רצון אמיתי לשינוי?

2️⃣ מבינה שזה פרויקט חיים – "שבעה מטות"

🔮 משמעות הקלף: שבעה מטות מציג דמות שעומדת על גבעה ונלחמת באתגרים מכל הכיוונים. זה קלף של מאבק, של עמידה על שלך ושל התמודדות עם קשיים – אבל גם של התמדה ונחישות.🔥 השיעור: הקלף הזה מזכיר לך שזוגיות, במיוחד בפרק ב', היא מאבק חיובי שדורש השקעה והתמדה. יהיו רגעים שתרגישי מותשת, אולי אפילו מותקפת (על ידי הנסיבות, הילדים, האקסים, ואפילו על ידי עצמך), אבל המפתח הוא להמשיך להחזיק מעמד ולדעת שזה תהליך – לא יעד שמגיעים אליו בין לילה.

🔹 משקיעים גם כשקשה – "שמונה מטבעות"

🔮 משמעות הקלף: שמונה מטבעות מראה דמות שמתמקדת בעבודה קשה, משייפת כל מטבע בסבלנות ובהתמדה. זה קלף של מחויבות, השקעה ושיפור מתמשך.🔥 השיעור: זוגיות היא לא משהו שטוב בו או לא – היא משהו שמשקיעים בו כל הזמן. בדיוק כמו שאי אפשר לטפל בכלב רק כשהוא מתוק ורוצה ליטופים, אי אפשר להשקיע בזוגיות רק כשהכול זורם בקלות. זה דורש התמדה יומיומית, גם כשיש בלגן, רעש ואתגרים.

🔹 זוכרים שזה לא "שלי ושלו" – זה "שלנו" – "עשרה גביעים"

🔮 משמעות הקלף: עשר גביעים הוא קלף המשפחה המאושרת – זוג וילדים שמסתכלים על עתיד משותף, מלא בשפע ואהבה. זה קלף שמסמל הרמוניה, חיבור והבנה שכל אחד הוא חלק בלתי נפרד מהשלם.🔥 השיעור: הדרך למשפחה מאושרת בפרק ב' היא לראות את עצמכם כיחידה אחת, ולא כשני מחנות נפרדים. ככל שמקדימים להכניס לתודעה את ה"אנחנו" במקום "אני ואתה", כך נוצרת תחושת יציבות לכל בני הבית.

🔹 משחררים את החלום של "איך זה אמור היה להיות" – "איש תלוי" (הקורבן)

🔮 משמעות הקלף: התלוי הפוך מראה דמות שתלויה הפוך, אך לא סובלת – היא רואה את העולם מפרספקטיבה חדשה. זה קלף של שחרור מהתפיסות הישנות ושל למידה להתמסר למציאות כפי שהיא.🔥 השיעור: לפעמים אנחנו תקועים על איך רצינו שהדברים ייראו, במקום להעריך את מה שיש. התלוי הפוך קורא לך לשחרר את השליטה, לקבל שהמציאות שונה – ולמצוא בה את הקסם החדש שלה.

בקיצור:

✔ תשעה חרבות - אומר לך לא לתת למחשבות לברוח למקום של "לחתוך וללכת".

✔ שבעה מטות - מזכיר לך שזה מסע של התמדה, נחישות ובנייה הדרגתית.

✔ שמונה מטבעות – עבודה יומיומית גם כשלא קל✔ עשר גביעים – משפחה היא שלם, לא שני חלקים

✔ התלוי הפוך – שחרור מהאשליה של "איך זה היה אמור להיות"

מוזמנים לשתף אותי כאן למטה בתגובות המחשבות שלכם. אשמח מאוד.

שלכם

תמר קמר